img
לאתר הרשות לפיתוח הגליל

החטיבה להתיישבות

עם יו"ר החטיבה להתיישבות

 
החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ממשיכה לסייע ליישובים ברחבי הארץ. הם מסייעים בקליטה, הקמת מקורות תעסוקה ופתרון משברים. עופר לאופמן, יו"ר החטיבה: "חיזוקה של הפריפריה הוא יעד שיכול להעניק למדינה חוסן חברתי וכלכלי"
 
 
"כדי למשוך את היהודים יוצאי מזרח אירופה לעבודת פועלים חקלאית בארץ ישראל, יש ליצור שלוש אפשרויות: 1. האפשרות להכשיר עצמו בחקלאות 2. האפשרות להסתגל לסביבה החקלאית בארץ ישראל 3. האפשרות להתקדם מבחינה כלכלית". כך כתב ארתור רופין, מי שהקים את המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית העולמית. רופין הוא זה שבנה את היסודות עליהם קמה לימים המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית.
הרבה גלגולים עברה תנועת ההתיישבות מאז ועד ימינו והיא אחראית להרבה עשייה נפלאה של מפעל ההתיישבות, עשייה אותה נוטים לפעמים לקבל כמובנת מאליה. נדמה שמפעל חשוב זה נמצא היום בסכנה ולכן לקיומה של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית יש חשיבות עליונה.
"אין ספק שהמשימות הלאומיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית לא הגיעו לכדי מיצוי", אומר עופר לאופמן, יו"ר החטיבה, "יש עוד הרבה מה לעשות בכל הקשור להשוואת תנאי המחייה של אזרחי המדינה היהודים והלא יהודים החיים במדינה בכלל ובגליל בפרט. גם החזון הציוני של בניית הגליל כחלק ממדינתו של העם היהודי עדיין רחוק ממימוש. לצערי ככל שהזמן עובר במקום שנתקרב להשגת החזון, אנו מתרחקים".
מה לדעתך ניתן לעשות בנושא ההתיישבות בתקופתנו?
"החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית הציגה ומוכנה להציג בפני כל גורם תוכניות לחיזוק ההתיישבות בגליל ושמירה על אדמות המדינה. תוכנית לצמיחה דמוגרפית בכל מועצה. הקמת מחנות זמניים לגרעיני איכות שיחזקו את הישובים. הקמת מתחמי תעסוקה וסיוע לפרוייקטים שונים בחקלאות, בתיירות ובשירותים. יש גם תוכניות לסיוע בהקמת עוגני קליטה כמו מוסדות חינוך ייחודיים, מפעלים אזוריים וכדומה. לצערי שום דבר משמעותי לא קורה בתחום הזה. אני מקווה שתמצא הדרך ותיווצר הסיטואציה שתאפשר לחטיבה להתיישבות להיות הרבה יותר דומיננטית בעשייה הציונית בארץ בכלל ובגליל בפרט. בקידום ובפיתוח ההתיישבות הכפרית בגליל ובשמירה על אדמות המדינה. אנחנו מייצגים את ממשלת ישראל בכל הנוגע להקמת ישובים כפריים, בטיפול בישובים קיימים וביסוסם במימון מלא מתקציב מדינת ישראל. יחד עם התנועות ההתיישבותיות והמתיישבים אנחנו רוצים לקדם את הערכים הכה חשובים הכרוכים במפעל ההתיישבות, בעיקר זו שבפריפריה. חיזוקה של הפריפריה הוא יעד שיכול להעניק למדינה חוסן חברתי וכלכלי, אך לצערי אני לא רואה שזה קורה מבחינת סדרי עדיפות. יש לנו כמובן תפקידים חשובים נוספים כמו שמירה על קרקעות המדינה, קיום של חקלאות, מסחר ותיירות שיאפשרו למתיישבים לחיות ולהתפרנס בכבוד".
נראה שהצד הכלכלי הוא בעצם הגורם שיקבע את עתיד ההתיישבות. במה החטיבה יכולה לסייע?
"נכון, יש חשיבות מרכזית לפיתוח מקורות תעסוקה ותשתית כלכלית. בלי מקורות פרנסה לא יישארו פה מתיישבים, גם אם מאוד אוהבים את המקום. החטיבה פועלת באמצעים מגוונים לפיתוח כלכלי כאשר הדגש מושם על פיתוח מקורות תעסוקה בענפי התעשייה, החקלאות, התיירות, המלאכה, והשירותים העסקיים. מקורות תעסוקה אלה תורמים לקליטת משפחות ולהשארת הדור הצעיר בישובים, ובסופו של דבר לביסוס כלכלי של האזורים האלו.
בתחום החקלאות אנו מכסים את הנושאים הבאים: הכשרות קרקע ופרצלציה, הסדרת תשתית מים, ביוב וחשמל, נטיעות והקמת חממות, רפתות, לולים, דירים ובריכות דגים. הקמת מאגרי מים, השבת מי קולחין ומים שוליים, תכנון אזורי מישקי ועוד. לצערי הרב, בהיקפים מאוד קטנים לאור המצוקה התקציבית, אך אין ספק שהיכולת קיימת ובאותה תקורה ניתן לבצע הרבה יותר.
בתיירות אנו נותנים סיוע בהקמת כפרי תיירות וצימרים שהפכו לענף חשוב בצפון, בקידום תוכניות אב לתיירות והשתתפות בפרויקטים שונים כמו כפר האמנים באניעם לדוגמא".
מה אתם עושים בנושאי חברה וקהילה?
"החטיבה להתיישבות שוקדת על ליווי היישובים וסיוע לצמיחתם המתמדת. צמיחה וקליטה הם חלק מהתהליך המתמשך המעיד על חיות ופריחה של יישוב באשר הוא. אנחנו פועלים בגיבוש יחידים, משפחות וקבוצות לכדי קהילה. דואגים להתפתחות, צמיחה וקליטה מתמדת ליישוב קיים. אנחנו ערים גם לשינויים בהתארגנות החברתית של היישוב וקליטה וגיבוש היישוב החדש, למשל הרחבות למיניהן.
"החטיבה להתיישבות משתתפת בפורומים קבועים, באזורים השונים. במקומות רבים הוקם פורום צמ"ד (צמיחה דמוגרפית), שעוקב ומלווה את השינויים החברתיים, ונענה לצורך לתת ייעוץ וליווי לתהליכים שונים המתרחשים תוך כדי הצמיחה של היישובים. ישנם יישובים רבים העוברים משברים קשים, ומבקשים עזרה. משברים אלה באים מתחומים רבים (משבר כלכלי, חברתי, בטחוני או ארגוני), והם עלולים לפגוע בהמשך התפתחותו וצמיחתו של היישוב. החטיבה להתיישבות, בהיותה שותפה למעקב והליווי, משתתפת במתן הסיוע והייעוץ המסייע להתגבר על המשברים אלה. המתכננים החברתיים ומנהלי האזורים בחטיבה להתיישבות, צברו ניסיון רב במשך השנים, ומייעצים ליישובים בכל תחומי היישוב, כדי למנוע משברים, עד כמה שניתן. אנחנו שותפים גם בפרויקטים חברתיים המושתתים על הנכונות לתרום לחברה. כל אלה הם ערכים חשובים שמי שעוסק בהם ביומיום הם המתיישבים. החטיבה להתיישבות, ככל שהיא יכולה, פועלת לסייע להם בכך".
יש שינויים בנושאים האלו בתקופה האחרונה?
"כן. בשנתיים האחרונות משמשת החטיבה להתיישבות חברה מפתחת מטעם מינהל מקרקעי ישראל. לדוגמא, היא אחראית על ההרחבות הקהילתיות בנחושה ובהר גילה. מצד אחד היא אחראית על הפיתוח הפיזי ומצד שני על הקליטה של התושבים החדשים, כמי שעמדה ועומדת בראש ועדת הקבלה. פרוייקט נוסף שראוי לציון והועלה על נס הוא מעורבותה של החטיבה להתיישבות בהקמת המחנות הזמניים למפוני גוש קטיף. היחלצותה של החטיבה להתיישבות לקריאת הממשלה והביצוע המהיר והיעיל של הקמת המחנות מנעו סבל מיותר מהמפונים".
 
 
כתב: יאיר שדות
 
סגור חלון